בס"ד
מי זה יצחק קופ?
על איציק סיפורים רבים , ואין סוף למספרם . ולכן תוכלו לעיין רק בתקציר קטן מחייו.
עד היום , מתראיין איציק בעיתונות , בטלויזיה ובמקומות רבים שונים , ומגיע למוסדות חינוך כדי לספר על חייו.
איציק דור 5 בארץ ודורותיו כ-150 שנה בארץ.
מסלול חייו:
- על גיל 3 , התגורר בעיר העתיקה ולאחר עבר לעיר "שמחוץ לחומות".
- בגיל 4, נכנס לחיידר-תלמוד תורה , עד גיל 13 , ובגיל המצוות , עבר לישיבת "עלומה" (ישיבה תיכונית שהוקמה לפני כפר הראה ונסגרה לאחר מלחמת העצמאות)
- מפאת המצב הכלכלי הקשה ששרר בבית משפחתו , החל את עבודתו הראשונה במאפיית הוריו כבר בצעירותו המוקדמת , ובערבים למד בגימנסיית בני עקיבא . בגיל 16 , התגייס להגנה - בתקופת המרי הערבי (שעל כך אפרט בהמשך)
- למד באוניברסיטה הפתוחה
- כאשר בגר מעט , פתח בית מלאכה פרטי לעבודות רפת ולול ושם התעסק רבות
- בגיל 18 , עזב את הבית-כאשר חגג את הולדתו בצבא.
- ובגיל 23 , התחתן עם אישתו חנה-לבית משפחת וינקלר -בשנת תש"ג
- לאיציק 3 ילדים: דורון , אופיר ועציונה , וגם הם לחמו והקדישו מחייהם לישראל
- באותה תקופה , פירנס את משפחתו בעזרת הקונדיטוריה (המוצלחת) שלו.
"ההגנה":
ההגנה , היא אחת משלושת המחתרות : הלח"י , האצ"ל וההגנה .
באותה תקופה השלטון היה של האנגלים.
בתחילה-כאשר התגייס , הם היו מתאמנים בחשאיות ובפחד אך בנחישות ורצון.
הם התאמנו בנשק באולם הפיזיקה שבהר הצופים , תחת משמר ואבטחה ששמרה עליהם , וכאשר הבחינו באדם שמתקרב , הם הוציאו סיפרי פיזיקה ועשו כאילו הם לומדים.
כך היה עד ה-29 בנובמבר , כאשר הוכרז על חלוקת מדינה של יהודים וערבים וכשכולם חגגו ברחובות , הגיע איציק לביתו והבחין במיברק ובו כתוב שעליו להתייצב בדחיפות למשטרת היהודיים העבריים .
--המלחמה החלה--
כאשר הגיע , קיבל מקל וכך נכנס למלחמה - כדי להילחם פנים אל פנים .
את הייריה הראשונה במלחמה , ירה איציק לכיוון הר ציון.
רבות היה על פלוגתו לעבור במלחמה באיזור בריטי. ומובן שהאנגלים לא נתנו לעבור סתם כך.
בכדי לעבור , היה עליהם להיכנס לבדיקת בגדים ולשלל בדיקות נוספות .(כדי שאף אחד לא יעבור עם נשק ! מי שהביא נשק-נאסר)
אך לאיציק וחבריו התמזל המזל: הייתה להם "מלווה" מטעם הבריטים שתפקידה לעבור עימם ולפקח עליהם , אך היא עזרה להם , ולפני שהגיעו לאיזור היא לקחה מהם את נשקיהם והכניסה אותם למן "סליק" שהיה מתחת למכוניתה , וברגע שעברו את האיזור החזירה להם אותם.
(כמובן שכל מעשיו של איציק סיכנו אותו.)
יום אחד , היו צריכים להגיע לסדום , ואילו סדום מנותקת מבלי כביש או מעבר ולא ניתן להגיע אליה .
ועוד כאשר היו במצור בתוך מצור .
לאחר שחמקו בדרכיהם מן המצורים , הם קפצו לתוך פיפר (מטוס קטן) של הערבים , אשר נחת בים המלח , ומשם שטו בסירות שמצאו עד לסדום . שם שהו כ-5 שבועות .
--על תקופה זו של איציק כחבר בהגנה , עוד סיפורים רבים , ואליהם כמו לעוד סיפורים לא אוכל להתייחס--
השבי אצל עבדללה מלך ירדן:
באחד מפעולותיו , נפצע קשה והיו צריכים להעביר אותו מגוש עציון לתל אביב בעזרת פיפר עם עוד 4 פצועים.
כשהמטוס החל להמריא , הוא קרס והחמיר את פציעתו של איציק .
ולפני שפיפר נוסף הספיק להגיע כדי לחלצם , הגיעו הערבים אשר לקחו את כולם . הם העבירו את הפצועים אליהם-דרך שדה מוקשים , אך ב"ה איציק ניצל וכך הגיע לשבי אצל עבדללה מלך ירדן !
שם שהה כ-10 חודשיים עם עוד כ-200 שבויים יהודיים שנפלו בגוש עציון.
שם העבירו אותו לבית חולים של הליגיון.
מה היה לך הכי קשה בשבי? "הכי קשה היה בבית החולים!" , כך טוען איציק . "שם התעללו בנו קשות , ובכלל היינו 5 חולים יהודיים מתוך מאות או אלפי ערבים שהציקו לנו ; בשבי עצמו היה פחות קשה , מישום שהיה מספר נכבד של שבויים יהודיים , הדבר היחיד שהיה חוץ משמירת הירדנים , הוא: פעמיים ביום , עשו לנו מסדר ובו הרביצו לנו." אך איציק לא מחשיב זאת לדבר חמור בייחס לחייו .
--וגם על השבי ועל פעולותיו החשאיות שעשה בזמן זה , לא אוכל להתייחס--
הפציעה הראשונה של איציק:
גוש עציון היה בעיצומה של המלחמה על חייו. איציק היה בעמדת המנזר וירה . לפתע שמע צעקה "נפצעתי!" - היה זה חברו . איציק לקח אותו על אלונקה עם שלושת חבריו ותוך כדי פינה את יתר חבריו ההרוגים . לפתע נשמע רעם אדיר , אש ועשן כיסו אותם וריח של שריפה מילא את ראותיהם . פגז נפל בכניסה למנזר . מן ההדף העצום נשמטה האלונקה מידיהם , הפצוע נפל ממנה והוטח ארצה , ואילו איציק חטף רסיסים בחזה , ביד ובראותיו . חובשים טיפלו בו במהירות הבזק ולאחר השכיבו אותו במקום מוגן - ליד שלושת חביריו ההרוגים . (ופה ניתן לציין שאיציק "נס מהלך" , בכל יום מחייו למעט מעט מאוד , נתקל במסיבות אשר הרגו את כל חביריו מלבדו .) איציק איבד את הכרתו וכאשר התעורר ראה דמות עטופה בכאפייה . מבט נוסף גילה לו כי איש משלהם כבר לא היה במנזר ולאחר נודע לו כי הכל בטוחים שעבר לעולם שכולו טוב . לאחר צעקות : "אני חי!" של איציק , שניים נשאו אותו ובכך הצילו את חייו.הדבר היה קשה כיוון שאיציק נפל ארצה בכל פעם שניסה לצעוד אך הם לא התייאשו וסיכנו את חייהם בעיכובים במקום עד שהצליחו להעביריהו למשואות יצחק! (וכך התגלגל הסיפור הבא...)
מה הדבר הכי משמעותי שעברת בחיים?
"ברגע שנכנסו הערבים למשואות יצחק כדי לקחת לוחמים יהודיים."
מי שהיה בריא נמלט , אך איציק היה פצוע וחסר אונים , ולכן לקחוהו הערבים , הפשיטו אותו והעיפו אותו אל מכניותיהם. באותו רגע הבין שהוא חסר ישע . ואת הרגע הזה זוכר היטב עד היום.
מהו הדבר המרגש ביותר שעברת בחיים?
"עברתי הרבה דברים מרגשים" אומר איציק . ומספר על אחד מהם , כאשר נסע עם אישתו וילדיו לראות את גוש עציון , לראות את הגוש שוב-ריגש אותו מאוד.
כששמעת את הסיפור על גלעד שביט , נזכרת בחייך ?
"כמובן" , עונה . "אפילו כשאני רואה מטוס אני ניזכר בסיפורים . זה אומר לך משהו ומחזיר אותך אחורה."
מבוגר בגיל אך צעיר בנפש!
גם היום, ממשיך להתנדב בגבעת התחמושת (כולם מוזמנים) , הוא אחראי על החומר להדרכה .
ובנוסף , בארכיון העיר של ירושלים , שם הם מוצאים עתיקות מלפני 150 שנה ויותר , למי שרוצה לחקור על ירושלים.
ספריו:
לשם כך , כתב חוברת דקה ובה מספר סיפורים המתאימים לילדים שעבר בחייו.
אדם מכובד קרא את החוברת והתעניין בה מאוד , העיניינים התגלגו וכך יצא סיפרו הראשון : "גדוד מכמש" , עם השנים כתב איציק סיפורים וספרים רבים על חייו וחיי הקרובים אליו .
הספרים המוכרים הם:
- -גדוד "מכמש" : בקרבות ירושליים במלחמת העצמאות
- -רומן בצל המאבק : סיפורה של מדינת ישראל ושתיי משפחות ירושלמיות
- -הבן האובד : סיפור על מצב סבוך שהיה מנת חלקם של הרבים מנצולי השואה
- -האצבע השישית : כמה דמויות שנכספות לזויות מיוחדות שבהן התפתחו חייהם
- -השבוי מגבעת התחמושת : סיפור דימיוני ממאורעות שהתרחשו ומדמויות שחיו במציאות
- -טלטולים : בחור עוזב את בית הוריו שבהונגריה ועולה לבדו לארץ ישראל
-הסוף-
